החלטה בתיק ת"א 2027-09

1. בפני תביעה שהוגשה על ידי רחל פרנקו כנגד הנתבעים, בגין נזק גוף שנגרם לה תוך כדי עבודתה כאחות בבית החולים "שיבא".

בתיק נשמעו ראיות והוגשו סיכומי הצדדים, לרבות סיכומי תשובה.

2. ב"כ התובעת צירף לסיכומי התשובה את נספח א', הנחזה להיות פלט מחשב שנלקח מפרסומים אינטרנטיים של משרד האוצר, בו מפורטים נתוני ההכנסה של אחיות בבתי חולים, בהתאם למספר שנות עבודתן. (להלן: "הנספח").

הנתבעים מבקשים להוציא נספח זה מסיכומי התובעת וכפועל יוצא למחוק את סעיף 24 לסיכומי התשובה - היא הבקשה אשר בפני.

נימוקי המבקשים

3. המבקשים טוענים, כי אין לתובעת זכות שבדין לצרף מסמכים חדשים, ללא נטילת רשותו של בית המשפט, ומבלי לקבל את תגובתם לבקשה כזו אילו הייתה מוגשת.

עוד טוענים המבקשים, כי אין זה ראוי לעשות שימוש בנתונים שפורסמו באמצעי התקשורת אגב מאבק קשה המתנהל בין האחיות לבין משרד האוצר בנוגע לתוספת שכר הנדרשת על ידי האחיות. לדבריהם, "בימים אלו אנו עדים לפרסומים שונים וסותרים באמצעי התקשורת בנוגע לשכר האחיות..." (סע' 3 לבקשה) ולא ניתן להסיק מפרסומים מגמתיים אלו לגבי נתוני הכנסתה של התובעת אילו הייתה ממשיכה בעבודתה כאחות בבית חולים.

4. עוד מתייחסים המבקשים לטענות שהועלו על ידי התובעת בסיכומיה בקשר עם סעיף 60 לחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב] , תש"ל - 1970, אלא שבהחלטה זו לא אתייחס לטענות אלו, שכן המקום הראוי לדון בהן הינו בפסק הדין שיינתן ולא במסגרת החלטה זו.

תשובת המשיבה

5. התובעת - המשיבה - מבהירה בתגובתה, כי המסמכים שמבוקש לצרפם לסיכומי התשובה הינם מסמכים שפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, קרי: הנתבעת 2, ולדבריה "המדובר בפרסומים רשמיים המופיעים באתר האינטרנט הרשמי של מדינת ישראל - משרד האוצר - אתר מאובטח ומוגן, ולא בפרסומים בתקשורת" (סע' 2 לתגובה).

זאת ועוד. המשיבה טוענת, כי לפי סע' 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971 (להלן: "פקודת הראיות") ניתן להתייחס לנספח כאל רשומה מוסדית. לטענתה, משלא מדובר בראיה מסבכת הדורשת פתיחת דיון מחדש, אלא ראיה פשוטה ממקור מהימן, שאף מהווה הודאת בעל דין ורשומה מוסדית, אין מקום להימנע מהגשתה לבית המשפט.

המשיבה מפנה לפסיקה לפיה קיבלו בתי המשפט ראיות שהופקו מהאינטרנט, תוך בחינת משקלן ומהימנותן.

המשיבה אף מציינת, כי מדובר בפרסומים חדשים ועדכניים, אשר לא היו בנמצא בעת ניהול המשפט, ועל כן לא יכולה הייתה לכלול אותם במסגרת ראיותיה במועד מוקדם יותר, וממילא מדובר לשיטתה "בנתונים סטטיסטיים, הבאים ממקור ממלכתי, שאינם שונים מפרסומים עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסיקה" (סע' 9 לתגובה) והם נחשבים כידיעה שיפוטית, אשר בית המשפט יכול ורשאי להיזקק אליהם בכל שלב ושלב.

דיון והכרעה

6. הלכה היא, כי אין להביא במסגרת הסיכומים ראיה חדשה שלא הובאה בשלב שמיעת הראיות בתיק, כפי שנקבע למשל בע"א 3771/90 אעמר עומר נ' פקיד שומה נצרת (פ"ד מז (5) 177) :

            "המערער לא הגיש כל בקשה להגשת ראיות נוספות מטעמו, והראיה

            שצירף צורפה באורח חד צדדי לסיכומים. לא אחת ציינו, כי הגשת ראיות

            חדשות במישרין לתיק בית המשפט ללא בקשת רשות, היינו, תוך עקיפת

            סדרי הדין המקובלים בכגון דא, היא פסולה וראוייה לגינוי (ע"א 226/87